פסק-דין בתיק ע"א 37583-12-12

כב' השופטת ברקאי:

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע בת"א 4298/08, מיום 5.11.12, לפיו נדחתה תביעת המערער להפרת הסכם מצד המשיבה.

אין חולק כי המשיבה, חברה בינלאומית, זכתה במכרז להנחת צינורות גז. הפרויקט חולק למקטעים, והמקטע הרלוונטי לסכסוך הינו "מקטע 2", במסגרתו הונח צינור גז מאזור קרית גת, דרך אתר הדודאים ועד לסדום. שיטת העבודה להנחת צינור גז, הינה חפירת תעלה, הנחת הצינור, ומילוי התעלה עד ליישור פני השטח. לאחר חפירת התעלה, צינור הגז מונח על יריעה, עליה מונח מצע חומר, כגון חול טבעי, תוך שדרישת התקן הינה שבחול לא יהיו חומרים אורגניים ואבנים.

המערערת, חברה המתמחה בביצוע עבודות עפר והספקת חומרי מחצבה, התקשרה עם המשיבה ביום 4.3.07 בהסכם להספקת חול לחלק מקטע 2 של הפרויקט, מדודאים ועד סדום (להלן: " ההסכם").

בפני בית המשפט קמא טענה המערערת כי על פי ההסכם היתה לה בלעדיות בהספקת החול אולם, המשיבה נהגה שלא בתום לב והפרה החוזה עמה בכך, שככל שהעבודה התקדמה והתקרבה למחצבה, הזמינה המשיבה חול מספק חול אחר, ובכך גרמה לה הפסדים כספיים ניכרים, בפרט עת תמחרה את מחיר העסקה על פי ממוצע שינוע מן המחצבה.

המשיבה התגוננה בטענה כי לא נחתם הסכם בלעדיות בין הצדדים, ובכל מקרה, לאחר בדיקת הדברים מקרוב, לא רכשה חול מספקים אחרים במקטע הרלוונטי, כי אם חומרי מחצבה אחרים.

בית המשפט קמא, אשר נדרש לראיות קבע כי המערערת לא הוכיחה כוונת בלעדיות בהסכם שנחתם, ובכל מקרה לא הוכיחה כי המשיבה רכשה חול מספק אחר, כשהוא מעדיף את עדות נציגת המשיבה בפן העובדתי האחרון. בהתאם, נדחתה התביעה.

בערעור שלפנינו חזרה המערערת וטענה כי שגה בית המשפט קמא בקביעותיו, וכי ההסכם, אשר נחתם בין הצדדים הקנה למערערת זכות להספקת כל החול למשיבה ב"מקטע 2", מכוח החיובים ההדדיים הקבועים בהסכם.

עוד טענה, כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי הוכח בפניו שהמשיבה צרכה חומר אחר ולא חול טבעי, אותו התחייבה לרכוש מהמערערת. בעניין זה, הוסיפה וטענה כי שגה בית המשפט קמא עת קבע כי המערערת לא הרימה את הנטל להוכיח כי המשיבה אכן רכשה חול מספק אחר. לטענתה, נטל ההוכחה רובץ לפתחה של המשיבה, בפרט לאור הודאת המשיבה בדבר כמות החול שלא נצרכה מהמערערת (כמות המגיעה ל- 20,000 טון), וטענת ההדחה לפיה, לא נדרשה בכמות זו לחול כי אם לחומר אחר, אותו רכשה מספק אחר. לטענת המערערת, בנסיבות בהן הודתה המשיבה בכמות החומר לו טוענת המערערת עובר אליה הנטל להוכיח כי נדרשה לחומר מסוג אחר, כפי שטענה, שאחרת היה עליה לרכוש החומר מהמערערת.

המערערת חזרה וטענה כי המשיבה בעצמה הודתה כי רכשה חול באותה תקופה מספק אחר, וכי די היה בכך כדי לייחס למשיבה את רכישת החול האמורה,  בהיקף של 20,000 טון מספק אחר.

מנגד, חזרה המשיבה וטענה כי שאלת הבלעדיות, אותה מעלה המערערת, סביב נוסח ההסכם, אינה מבוססת לא בלשון ההסכם ולא על פי כוונת הצדדים ובכל מקרה הינה מתייתרת לנוכח הקביעה שלא נסתרה לפיה, מעבר לכמות החול שרכשה מהמערערת, בגין המקטע נשוא ההסכם, לא נדרשה ולא רכשה חול מספק אחר, כי אם חומר מחצבה אחר, אותו לא יכלה המערערת לספק לה. המשיבה אישרה כי באותם זמנים עבדה עם ספק חול אחר אולם, חזרה וטענה כי זה סיפק לה חול עבור מקטעי עבודה אחרים. עוד הוסיפה והסבירה המשיבה כי במקטעים מסוימים של התוואי הנחפר, לא נדרשה לחול בשל סוג הקרקע.

במסגרת הטיעונים בפנינו, הטעים טיעוניו ב"כ המערערת וטען כי מכוח ההסכם קמו לצדדים "חיובים הדדיים". לטענתו, כשם שהתחייבה המערערת לספק חול, על פי דרישת המשיבה, עבור מקטע העבודה הרלבנטי, היה על המשיבה, מנגד, לרכוש את כל החול שיידרש עבור מקטע העבודה הרלבנטי.

אקדים ואומר כי אין זאת כי אם טענת בלעדיות בשפה אחרת.

לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, סבורה אני כי דין הערעור להידחות.

ההסכם שנחתם בין הצדדים אינו בבחינת הסכם בלעדיות המקים חבות מוחלטת בצידה של המשיבה לרכישת כל כמות החול הנדרשת מאת המערערת.

המדובר בהסכם קצר ולקוני לפיו המשיבה מזמינה מהמערערת חול לאתר העבודה בהנחת צינור גז מדודאים ועד סדום, בעלות של 30 ש"ח לטון חול וכי החול יהיה בהתאם לדרישות המזמין.

אין בהסכם כל התחייבות של המזמין לרכישת כמות מסוימת של חול או קביעת בלעדיות לרכישת כל החול מהמערערת.

ניסיונה של המערערת לראות בהסכם זה התחייבויות הדדיות כובלות אינה נלמדת מלשון ההסכם. על פי לשון ההסכם השליטה בהיקף הזמנת החול נותרה בידי המזמין. העובדה כי נאמר שאספקת החול הינה לאתר העבודה בהנחת צינור גז מדודאים ועד סדום אינה אלא הערכת היקף העבודה ומיקומה לצורך שינוע, אך לא התחייבות לבלעדיות לרכישת כל כמות החול. ניסיונה המאוחר של המערערת להחתים את המשיבה על הסכם בלעדיות לחלק נוסף של הפרויקט (טיוטת הסכם מיום 10.5.07) נדחה על הסף ולשון ההסכם הנוסף זהה להסכם הנדון באופן המלמד כי אף כוונת הצדדים היתה להעדר בלעדיות בהסכם הנדון.